אמרתי לכם!

אמרתי לכם. ידעתי. תמיד ידעתי שזה מה שיהיה. חשבתם שאני מגזים, שסתם נדמה לי, שזה לא באמת ככה. אמרתם לי להרגיע, אמרתם שיש עוד אפשרויות. אמרתם שיש עוד דרכים להסתכל על זה, חשבתם שזה יכול להיות אחרת, ולא כמו שאמרתי. אבל עכשיו אתם רואים: הנה, עוד פעם. זה שוב קורה. בדיוק כמו שאמרתי לכם שזה יקרה. שום דבר לא השתנה. חשבתם שיכול להיות אחרת? אז בבקשה. אולי עכשיו סוף סוף תאמינו לי.

נשמע מוכר? יותר מדי מוכר. זה מוכר לנו, כי זה לא רק החבר המעצבן והצדקני שלנו, אלא כי זה גם אנחנו. אנחנו עצמנו. למרות שרובנו לא אוהבים לחשוב שאנחנו כאלה, כולנו כאלה. גם אני. גם אתם. ועכשיו זה אפילו מדעי. איך אני יודע? כי בתחילת השבוע שעבר חזרתי מכנס מדעי בלונדון, שהכותרת שלו היתה “הצורך הכפייתי לנבא מראש” (“Compulsion to Predict”), והוא עסק בשאלה כיצד מייצג המוח את המציאות שסביבנו, ואת מקומנו בתוכה.
Read more

שנה חדשה, החלטות חדשות

רוב גדול מהאנשים שמקבלים החלטות לקראת השנה החדשה לא יגשימו אותן. הסיבה: חברת השפע המערבית הרגילה אותנו לבחור, אבל לא לימדה אותנו לאבד – ויש בינינו כאלה שיעשו הכל בשביל לא לוותר על משהו אהוב.

שנה חדשה בפתח, וחלק מאיתנו ינצלו את בואה כדי להתבונן בחייהם, לעשות חשבון נפש ולהחליט החלטות. האם זה טוב? האם זה מועיל? מהם הדברים שאנשים מחליטים לעשות, או להפסיק לעשות, לקראת השנה החדשה?
Read more

השירות המשותף של לידיה ליטבק

במקום לצייר על המטוס שלה צלב קרס קטן על כל מטוס נאצי שהפילה, היא ציירה חבצלת. ייתכן שהחבצלות המצויירות האלה הביאו למותה, כי הגרמנים, שרצו מאוד להפיל אותה, יכלו לזהות את המטוס שלה בגללן.

השבוע, כשנסעתי על כביש 1, שוב ראיתי בשולי הדרך, ליד מחלף ענבה, כמה שלטים שתמיד מקפיצים לי את הפיוז: “מצילים את צה”ל – עוצרים את ‘השירות המשותף'”. את השלטים האלה תלו אנשים שמתיימרים לשמור על המוסר, על הכשירות המבצעית, ועל המורל של צה”ל. הדרישה של המצילים האלה היא פשוטה: הם דורשים מן הרמטכ”ל לסלק לאלתר את כל הבנות מכל היחידות הלוחמות. לוחמת? לא בבית ספרנו. לא בצה”ל שלנו.

כמה קל לכתוב שלט מכוער וטיפשי. וכמה קל לשאת את שם אלוהים לשווא, כדי להצדיק כל נבזות וכל שטות שעולה על הדעת. סבא שלי, פרופ’ ישעיהו ליבוביץ’, קרא להתנהלות של אנשים כאלה ודומיהם “רישעות מטופשת, או טיפשות מרושעת”, ואני חושב שהוא צדק. בדרך כלל כשאני נתקל בשלטים האלה אני מתרגז, ושוקל לעצור בצד הדרך ולתלוש אותם. אבל הפעם רק התעצבתי אל ליבי.

Read more