הדוקטור והנזירות

“איפה השארתי את המפתחות?” מי שעבר, כמוני, את גיל 50, ולא שאל את עצמו את השאלה הזאת לפחות פעם אחת בחודש האחרון – שיקום. ומי שלא פוחד שיגיע היום שבו תהיה לו היכרות אישית ואינטימית עם ד”ר אלצהיימר, שגם הוא יקום.

Read more

ארבעת פרשי האפוקליפסה

בואו נהיה ישרים: ריב בין בני זוג, כמו בין כל שני אנשים, הוא סוג של מלחמה. מלחמה מילולית, לפעמים שקטה ולפעמים רועמת, אבל בכל זאת מלחמה. אם רוצים להקטין את הנזק שגורמות לנו המלחמות האלה, אפשר לבדוק על מה אנחנו רבים, אבל הרבה יותר חשוב להבין איך אנחנו רבים.

Read more

הריב המושלם

מי שלא רב/ה עם בן/בת הזוג שלו/שלה בחודש האחרון – שיקום. ובשבוע האחרון? ואתמול? ומה יהיה היום? אנחנו רבים. לחיות יחד זה לריב. האם אפשר לריב “נכון”?

Read more

דוד מלך ישראל חי וקיים

עוצמת הרגשות של דוד לא הפכה אותו לאימפולסיבי, ולא פגעה בשליטה העצמית של הפוליטיקאי והמלך הלוחם. גם האגואיזם שלו, שכל כך מאפיין מנהיגים בכל התקופות, לא הפך אותו לחסר מצפון. ההפך הוא הנכון – החרטה וייסורי המצפון לא היו זרים לאיש שידע להישיר מבט אל המעשים הרעים שעשה ולקבל עליהם אחריות, במקום להתעקש שוב ושוב שלא היה כלום.

Read more

זרע פורענות

זה קרה השבוע: סטפן פאדוק, רואה חשבון וטייס חובב, איש שקט ותמהוני עם חיבה להימורים, הפך תוך עשר דקות לרוצח הגדול ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. הוא הרג בירי אוטומטי, מגבוה ומרחוק, עשרות אנשים שאותם לא הכיר כלל, פצע מאות בני אדם, והתאבד בירייה, כשהוא משאיר אחריו 23 כלי נשק בחדר המלון שמחלונו ביצע את הטבח.

השורות האלה נכתבות בימים הראשונים אחרי ליל הדמים בלאס-וגאס, ולפני שכל העובדות נחשפו. אבל השאלות הרגילות כבר כאן איתנו, והן ימשיכו להדהד עוד ימים רבים: “למה?”; “מה גרם לו לעשות את זה?”; ובעיקר, “האם היה אפשר לדעת מראש, ואולי למנוע?”

Read more

כל נדרי

מה יש בה, בתפילה המוזרה הזאת, שמושך את הלב? מדוע אנו אוהבים אותה כל כך? ועוד חוזרים עליה שלוש פעמים, ליתר ביטחון? אולי כי היא נותנת לנו הזדמנות לעשות משהו שאנחנו מאוד אוהבים ורוצים לעשות: להתחרט.

בקרוב, עם אור אחרון או אחרי חשיכה, יעמדו מיליוני יהודיות ויהודים, ובהם רבים שלא יפקדו את בית הכנסת עד יום הכיפורים הבא, ויתפללו, או לפחות ישמעו, את תפילת “כל נדרי”. איך שלא הופכים אותה, תפילת כל נדרי היתה ונשארה תפילה בעייתית. האיש שהכניס אותה לראשונה לסידור התפילות שלנו, הרב עמרם גאון, כתב שאמרו עליה “שמנהג שטות הוא זה, ואסור לעשות כן”.

Read more

הפרעות-קשב

יש לו הפרעת קשב, או שאין לו? הוא צריך לקחת ריטלין, או לא צריך? מה עם טיפולים אלטרנטיביים? ומה זאת בעצם הפרעת קשב? יש בכלל דבר כזה? ומדוע כל כך הרבה ילדים מקבלים את האבחנה הזאת אצלנו בזמן האחרון?

Read more

שמאלנים נמאסתם

בלי קשר לשאלה למי הצבעתם בבחירות, אתם שמאלנים.

אם יש אנשים שאני לא סובל, אלה הם השמאלנים. כן, האנשים ההזויים האלה, שמנותקים מן המציאות שסביבם. הם מסתובבים בינינו עם הראש בעננים, בלי להעיף מבט הצידה, בלי להבין איפה הם נמצאים בכלל, וגורמים נזק עצום. מי האנשים האלה? מה מניע אותם?

אל תיתמם לי בבקשה, קורא יקר. זה לא הם, זה אתה. אני מדבר עליך עכשיו. כן, אדוני, עליך. וגם עלייך, גברתי. הצבעתם ביבי? בנט? כחלון? לפיד? זה לא משנה. עמוק בלב שלכם, בדי.אנ.איי. שלכם, בשורש הנשמה שלכם, אתם שמאלנים. כי להיות ישראלי זה להיות שמאלני, וזה לא משהו שצריך להתגאות בו.

Read more

ארבעה כללים לגידול ילדים מצליחים

היום, כמו בכל שנה, שלחנו כאן בארץ יותר משני מיליון ילדים לגני הילדים ולבתי הספר. כל אחד מן הילדים האלה הוא עולם מלא. הבוקר, כשהילדה שלכם נבלעה בשער בית הספר, אתם חייכתם, מחיתם דמעה, ושלחתם בעקבותיה את התקוות הכי יפות שלכם – שהיא תלמד שם, שתצליח, שתהיה מוגנת ומאושרת, שתגיע הכי רחוק שהיא יכולה.

אבל אל תשאירו לבתי הספר את המשימה להפוך את ילדיכם למצליחנים ומאושרים. יש ארבעה כללים פשוטים שאנחנו ההורים יכולים להתנהל על פיהם, ולא תמיד עושים זאת. הכללים האלה מסייעים לילדים לגדול עם יותר ביטחון עצמי, יותר עמידות, יותר הרגלי למידה טובים, יותר מוטיבציה, ולכן גם יותר אושר והצלחה בחיים. וכל זה בדוק מדעית. הנה הכללים:

Read more

מה שלמדתי מנחש צפע

מי שמרגיל את עצמו להסב את מבטו ולא לראות את החלש, את המופלה, ואת מי שאין לו – האיש הזה יפתח כתם עיוור בתוך נפשו, והכתם העיוור הזה רק ילך ויגדל. אפשר לקרוא לזה התקרנפות, אבל אפשר גם לקרוא לזה “אי-שימוש נלמד”. ואת כל זה למדתי מנחש צפע.

אין רגע דל: בשבוע שעבר הכיש אותי נחש צפע. כן, ברצינות, צפע. איך זה קרה לי? הנה כך. בגינה של הבית שלנו במבשרת יש חומת אבן, ועליה צומחת גפן. בשרפה של השנה שעברה נשרפה גם הגפן הזאת, אבל מאז היא התאוששה יפה. הגיע הזמן לטפל בה ולסדר מחדש את הענפים שלה. וזה מה שעשיתי, יום אחד אחרי הצהריים בשבוע שעבר. ואז, כששלחתי את יד שמאל שלי אל מאחורי העלים, סמוך לחומה, הרגשתי דקירה. לא קטנה ולא גדולה, דקירה בינונית כזאת. לא משהו מיוחד.

Read more